האם אפשר לתבוע את בעל החברה על שכר שהחברה לא שילמה לי?

המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולכל עילה יש מועדי התיישנות משלה.

המקרה

דני עבד שלוש שנים כמחסנאי בחברה קטנה לציוד משרדי. החברה שייכת לרונן, שהוא בעל המניות היחיד שלה וגם המנהל. בחודשיים האחרונים דני לא קיבל שכר, ורונן הודיע לעובדים שאין לחברה כסף. באותה תקופה פתח רונן חברה חדשה באותו תחום, וחלק מהלקוחות הקבועים עברו אליה. במחסן הישן נשארו סחורה ומלגזה. דני שואל אם אפשר לדרוש את השכר מרונן עצמו.

מה קובעים החוק והפסיקה

חוק החברות קובע כי חברה היא "אישיות משפטית נפרדת", הנפרדת מבעלי המניות שלה. 

אך יתכנו מצבים שונים שבהם בית המשפט יבצע "הרמת מסך" - חיוב של בעלי המניות בחובות החברה. לרוב מצבים אלו קוראים כאשר בעלי המניות של החברה "ניצלו" את החברה לתועלתם או כאשר לקחו סיכונים שונים שאדם מחושב לא היה לוקח, כאשר בית הדין יבחן התקיימות של שני תנאים:

התנאי הראשון הוא שנעשה שימוש באישיות הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם, או לקפח נושה. נושה הוא מי שהחברה חייבת לו כסף, ולקפח אותו פירושו לפגוע בו שלא בהגינות. החוק לא דורש להוכיח שזו הייתה המטרה. התנאי מתקיים גם כשהחברה נוהלה בסיכון לא סביר ליכולת שלה לשלם את חובותיה, ובאופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה (סעיף 6(א)(1) לחוק החברות).

התנאי השני הוא שבעל המניות היה מודע לשימוש הזה. גם מי שחשד במה שנעשה בחברה ונמנע מלברר נחשב מודע. לעומת זאת, רשלנות בלבד, כלומר חוסר זהירות, לא מספיקה (סעיף 6(א)(2) לחוק החברות).

בנוסף, בית הדין מתחשב בחלק של בעל המניות בחברה, ובאופן שמילא את החובות שהחוק מטיל עליו כלפיה. הוא שוקל גם אם החברה עצמה יכולה לשלם את חובותיה (סעיף 6(א)(1) לחוק החברות).

בית הדין הארצי לעבודה קבע שעובדים הם נושים מסוג מיוחד. החברה נושאת כלפיהם אחריות מוגברת, ויש לכך משקל בשאלה אם להרים מסך (ע"ע (ארצי) 129/10 זוננשיין נ' ג'ניוס סאונד סיסטם, 31.10.2011). עם זאת, ככלל שכר שלא שולם לא מספיק לבדו, וגם לא קשיים כלכליים של החברה. צריך להוכיח שהשתמשו בחברה לרעה, למשל ככיסוי לפגיעה בזכויות העובד (בר"ע (ארצי) 52353-08-16 טוקו שף נ' Negouse, 13.11.2016).

איפה המקרה של דני עומד

בתנאי המקרה שלפנינו נראה כי בית הדין יוכל להרים מסך - 

התנאי הראשון מתקיים - בעל המניות של החברה העביר לקוחות של החברה לחברה חדשה, ולמעשה ניצל את הנכס של רשימת לקוחות בחברה שבה אין חובות. בנוסף, דני הוא עובד, ולכן בית הדין רואה בו נושה מסוג מיוחד. 

התנאי השני קרוב לוודאי גם מתקיים. רונן הוא בעל המניות היחיד והוא גם הרוח החיה של החברה ומי שהוביל את העברת רשימת הלקוחות לחברה השנייה. לכן קשה לטעון שלא ידע מה נעשה בחברה.

כאשר ישנה עמידה בשני התנאים, הרי שישנה עמידה בתנאים להרמת מסך, ומשכך ניתן לשאר כי בית הדין יורה על הרמת מסך.  

ליעוץ נוסף פנו למשרדנו.