המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולכל עילה יש מועדי התיישנות משלה.
על השולחן במשרד של מאפייה שכונתית מונחים שלושה דברים שנראים קרובים ומוגנים אחרת לגמרי. הלוגו שעל השלט ועל שקיות הנייר. צילומי העוגות שצולמו לאתר. ושרטוט של מתקן להתפחת בצק שהבעלים בנה במטבח האחורי. באותו שבוע נפתחה חנות שני רחובות משם עם שם כמעט זהה, אתר של מתחרה הציג את צילום עוגת השוקולד שלכם, ומישהו שאל אם אפשר ״לרשום זכויות יוצרים״ על המתקן. שלושה חוקים עונים על שלוש השאלות, וכל אחד עונה אחרת על השאלה שקודמת להן: מתי בכלל צריך לרשום משהו.
הלוגו: מה שהרישום נותן, ומה שקיים בלעדיו
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב-1972, קובעת שמי שמבקש זכות ייחודית להשתמש בסימן כסימן מסחר רשאי לבקש את רישומו. הבקשה מוגשת לרשם סימני המסחר, במחלקת סימני המסחר של רשות הפטנטים, לפי סוגי הטובין או השירותים שהרישום יכסה. סימן כשר לרישום אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לטובין של אחרים. רישום תקף מזכה את הבעלים בשימוש ייחודי בסימן על הטובין שלגביהם נרשם. תוקפו עשר שנים מיום הגשת הבקשה, וחידוש נותן עשר שנים נוספות בכל פעם. בכל הליך הרישום עצמו הוא ראיה לכאורה לתוקפו. ״הפרה״ לפי הפקודה היא שימוש של מי שלא זכאי לכך בסימן רשום או בסימן הדומה לו, לגבי טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר, ובתביעה כזאת בעל הסימן זכאי לצו מניעה ולדמי נזק. ומאפייה שמעולם לא רשמה? בית המשפט לא נזקק לתובענה על הפרה לפי הפקודה לגבי סימן שלא רשום, אלא אם הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל, ואז הסעד הוא צו מניעה בלבד. מה שמזיז את התשובה בעניין החנות שני רחובות משם: אם הלוגו רשום, לאילו סוגי טובין, ומה דומה, השם או העיצוב. שם משפחה משותף לשני בעלי העסקים לא נסגר ברישום, כי הפקודה שומרת לכל אדם שימוש אמת בשמו או בשם עסקו.
הצילום: זכות שקמה בלי רישום
חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, לא מתנה את הזכות ברישום. זכות יוצרים קיימת ביצירה מקורית, ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, שקובעה בצורה כלשהי, וגם בתקליט. יצירת צילום נמנית בחוק עם היצירות האמנותיות. הזכות היא הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור ועוד, והעתקה כוללת גם אחסון אלקטרוני. היא נמשכת כל חיי היוצר ושבעים שנה אחרי מותו. על מה החוק לא מגן: רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, וחדשות היום. הזכות חלה על דרך הביטוי שלהם. ליוצר יש גם זכות מוסרית, ששמו ייקרא על יצירתו ושלא ייעשה בה סילוף שפוגע בכבודו או בשמו. היא אישית, ונשארת אצלו גם אחרי שמכר את זכות היוצרים. בצילום העוגה שהופיע אצל המתחרה השאלה הראשונה היא של מי הזכות. עובד שצילם לצורך עבודתו ובמהלכה: המעסיק הוא הבעלים הראשון, אלא אם הוסכם אחרת. צלם חיצוני שהוזמן: הצלם הוא הבעלים הראשון, אלא אם הוסכם אחרת, במפורש או במשתמע. ההזמנה, החשבונית וההתכתבות עונות על זה, ולפעמים מתברר שהמאפייה קיבלה רק רשות שימוש. שימוש הוגן מותר למטרות כמו ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי או הוראה, ונבחן לפי מטרת השימוש, אופי היצירה, היקפו והשפעתו על השוק שלה. צילום מוצר שהועתק כדי למכור מוצר מתחרה עומד רחוק מהרשימה הזאת.
ההמצאה: מה שנשלח לעורך פטנטים
חוק הפטנטים, התשכ״ז-1967, מגן על אמצאה, מוצר או תהליך, בכל תחום טכנולוגי, אם היא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. אמצאה נחשבת חדשה אם לא פורסמה בפומבי לפני תאריך הבקשה, בארץ או בחו״ל, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה. סרטון של המתקן בעמוד הפייסבוק של המאפייה, חודש לפני ההגשה, הוא בדיוק שאלה כזאת. הבקשה מוגשת לרשות הפטנטים עם פירוט האמצאה, ובעל הפטנט זכאי למנוע מכל אדם אחר לנצל אותה בלי רשותו במשך עשרים שנה מתאריך הבקשה. עריכת בקשות לפטנט בשכר שמורה בחוק לעורך פטנטים, מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים, ולצדו לעורך דין. משרדנו לא עורך בקשות פטנט ומפנה את מי שמגיע עם שרטוט לעורך פטנטים. אצל עורך הדין נשאר הצד השני של אותו חוק: תביעה על הפרה, שבה התובע זכאי לצו מניעה ולפיצויים, ובית המשפט שוקל את הנזק הישיר, היקף ההפרה, רווחי המפר ותמלוגים סבירים.
הסכום במכתב ההתראה הוא דרישה של מי שכתב אותו. בחוק יש תקרה, ולפניה שמונה שיקולים.
המכתב: ״להסיר ולשלם בתוך 14 יום״
מכתב התראה מגיע לרוב במייל, על נייר של משרד עורכי דין, ובו תיאור הזכות, ההפרה והדרישה: להסיר את התמונה או להפסיק את השימוש בשם, ולשלם סכום בתוך 14 יום. הסכום והמועד הם של הכותב. מה שחוק זכות יוצרים קובע: הפרה היא עוולה אזרחית, והתובע זכאי לצו מניעה אלא אם בית המשפט מצא טעמים שלא לתת אותו. בית המשפט גם רשאי לפסוק, לבקשת התובע, פיצויים בלא הוכחת נזק עד 100,000 שקלים חדשים בשל כל הפרה, והפרות במסכת אחת של מעשים נחשבות הפרה אחת. בקביעת הסכום בית המשפט רשאי לשקול את היקף ההפרה, משכה, חומרתה, הנזק הממשי לתובע, הרווח שצמח לנתבע, מאפייני פעילותו, טיב היחסים בין הצדדים ותום לבו. מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת שקיימת זכות יוצרים ביצירה, לא מחויב בפיצויים. סייג נוסף: מי שהעלה לאינטרנט יצירה אמנותית שכבר הועמדה לרשות הציבור, שלא למטרה מסחרית ולא מתוך קטלוג למכירה, וחדל בתוך זמן סביר אחרי שקיבל הודעה, נשאר מחוץ להוראת הפיצויים בלא הוכחת נזק. בנסיבות אחרות, כשהתמונה שימשה למכירת מוצר מתחרה ונשארה באתר חודשים אחרי המכתב, שמונת השיקולים נקראים אחרת. מכתב על סימן מסחר נבדק קודם מול שאלה אחת: אם הסימן רשום, ובאיזה סוג טובין.
מה נבדק ראשון
בשלושת המקרים הבדיקה במשרדנו מתחילה ממסמך אחד. ללוגו: תעודת הרישום, אם יש, עם סוגי הטובין ותאריך ההגשה, ואם אין, השאלה אם עוד אפשר להגיש. לצילום: מי לחץ על הכפתור, באיזה מעמד, ומה כתוב בהזמנה. למכתב: תאריך קבלתו, ומה נעשה מאז. ולשרטוט של המתקן אין במשרדנו בדיקה, אלא הפניה, ושאלה אחת לפני שהיא יוצאת: אם המתקן כבר הוצג למישהו מחוץ למטבח.