המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולכל עילה יש מועדי התיישנות משלה.

חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול, וחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973, לא דורש שהוא ייכתב. חוזה יכול להיעשות בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, אלא אם חוק או הסכמה בין הצדדים קבעו צורה מסוימת כתנאי לתוקפו. לכן שרשרת מיילים שמסתיימת ב״מאושר, תתחילו״ יכולה להיות חוזה לכל דבר, אם ההצעה שקדמה לה הייתה מסוימת דיה והעידה על גמירת דעת. הטיוטה שנכתבת אחר כך לא יוצרת את החוזה. היא קובעת מה יקרה כשמשהו ישתבש. על כל טיוטה שמגיעה למשרדנו לפני חתימה נשאלות שלוש שאלות: מי בדיוק חתום, מה קורה כשצד לא מקיים, ואיך זה נגמר.

לפני החתימה: הצעה, קיבול, ומה שחייב להיות בכתב

קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי לעומת ההצעה הוא הצעה חדשה. הטיוטה שחזרה עם תיקון בסעיף התמורה מחכה לקיבול, גם אם על הגרסה הקודמת כבר נכתב ״מקובל״. קיבול יכול להיות גם במעשה לביצוע החוזה, כשדרך כזאת משתמעת מההצעה. שתיקה לא. קביעה של המציע שהיעדר תגובה ייחשב לקיבול חסרת תוקף. במשא ומתן לקראת חוזה חייב כל צד לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ומי שלא נהג כך חייב פיצויים על הנזק שנגרם עקב המשא ומתן. התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, ושכירות לתקופה של עד חמש שנים פטורה מהדרישה, אלא אם יש בה ברירה להאריך את התקופה הכוללת מעבר לחמש שנים. שכירות משרד לשלוש שנים עם אופציה לשלוש נוספות חוזרת אל הדרישה.

מי בדיוק חתום

בכותרת ההסכם כתוב ״א.ב. שירותים״, בלי מספר חברה, ובשורת החתימה ״אבי״. כשהתשלום לא מגיע, השאלה הראשונה היא מי חייב: החברה, שאולי כבר לא פעילה, או האדם שחתם. החוק קובע חזקה למקרה שלא נכתב אחרת. שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד, והנושה רשאי לדרוש את הקיום מכל אחד מהם בנפרד. מה שמזיז את התשובה: מספר החברה במבוא, כתב ערבות אישית נפרד, ואם למי שחתם הייתה סמכות לחתום בשם מי שכתוב מעליו.

מה קורה כשצד לא מקיים

הסכם אספקה בלי מועד אספקה הוא הדוגמה שחוזרת. החוק משלים את מה שלא נכתב. חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר אחרי כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש. מחיר שלא סוכם משתלם לפי הסכום שהיה ראוי בנסיבות בעת הכריתה, ונכס או שירות שלא סוכם על טיבם מסופקים מסוג ומטיב בינוניים. מה שכן נכתב חוסך את הדיון על המילים האלה: מועד, מה נחשב איחור, וכמה זמן יש לתקן לפני שהצד השני רשאי לבטל. התרופות עצמן קבועות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, ועליהן מאמר נפרד.

פרט שלא נכתב לא נעלם. החוק משלים אותו במילים ״זמן סביר״, ועל שתי המילים האלה מתנהל אחר כך הדיון.

איך זה נגמר

הסכם שירות שהסעיף האחרון שלו אומר ״ההסכם יסתיים בהסכמה הדדית״, ולא יותר, מחייב את שני הצדדים עד שהשניים יסכימו. מי שרוצה לצאת לבד נשאר בלי סעיף. חוזה יכול להיות תלוי בתנאי מתלה או להסתיים בתנאי מפסיק. לא התקיים התנאי בתקופה שנקבעה, ובאין תקופה, בזמן סביר מהכריתה, החוזה מתבטל. ״בכפוף לאישור הבנק״ בלי תאריך הוא סעיף כזה. גם זכות סיום שכתובה במפורש, למשל בהודעה של שלושים יום, מופעלת בדרך מקובלת ובתום לב, כדרישת החוק לגבי השימוש בכל זכות שנובעת מחוזה.

חוזה אחיד: כשהנוסח נכתב מראש לרבים

חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982, חל על נוסח חוזה שתנאיו, כולם או חלקם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי לשמש לחוזים רבים עם אנשים שמספרם או זהותם לא ידועים. תנאי ההתקשרות של ספק התוכנה. תנאי שהספק והלקוח הסכימו עליו במיוחד לחוזה מסוים לא נחשב תנאי בחוזה אחיד, ולכן הסעיף שנוהל עליו משא ומתן יוצא מתחולת החוק. תנאי מקפח הוא תנאי שיש בו, בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות, קיפוח לקוחות או יתרון לא הוגן של הספק שעלול להביא לקיפוח. החוק מונה תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים, ובהם זכות לא סבירה של הספק לבטל או לדחות את ביצוע החוזה, שינוי מחיר על דעתו בלבד אחרי הכריתה, אלא אם השינוי נובע מגורמים שלא בשליטתו, והצהרה של הלקוח שקרא את החוזה. תנאי ששולל מהלקוח את הזכות לפנות לערכאות בטל. בית המשפט מבטל תנאי מקפח או משנה אותו במידה הדרושה כדי לבטל את הקיפוח.

הסכם עבודה: מה חייב להיות כתוב, ותוך כמה ימים

בהסכמי עבודה יש חוק שדורש כתב. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002, מחייב מעסיק למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהתחיל לעבוד. בהודעה, בין השאר: זהות הצדדים, מועד תחילת העבודה, עיקרי התפקיד, הממונה הישיר, סך כל התשלומים כשכר ומועדי התשלום, אורך יום העבודה, יום המנוחה השבועי, והתשלומים לתנאים סוציאליים עם הגופים שמקבלים אותם. הסכם עבודה בכתב שכולל את כל אלה ונמסר במועד ממלא את החובה. הסכם שנחתם ביום הראשון ושורת השכר בו נשארה ריקה לא. שינוי בתנאים מחייב הודעה בתוך שלושים ימים. בתביעה של עובד שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים האלה, ולא נמסרה הודעה, חובת ההוכחה עוברת למעסיק, ובלבד שהעובד העיד על טענתו. מעסיק שלא מסר הודעה ביודעין חשוף גם לפיצויים לדוגמה, עד 15,000 ש״ח כנקוב בחוק, סכום שמתעדכן מדי שנה לפי המדד.

הסעיף שמדלגים עליו, ומה נבדק ראשון

הסעיף שרוב הטיוטות מדלגות עליו הוא סעיף הפרשנות. הצדדים רשאים להסכים איך יפורש החוזה. חוזה עבודה וחוזה אחיד מתפרשים לפי אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מהחוזה ומנסיבות העניין, וכשלחוזה יש יותר מפירוש אחד ולאחד הצדדים הייתה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף. צדדים שלא היו מיוצגים בידי עורך דין בעריכת החוזה נחשבים כמי שלא הסכימו על אופן הפרשנות. במשרדנו הבדיקה של טיוטה מתחילה מהמבוא, ומשאלה אחת: האם מי שכתוב בו הוא מי שישלם. משם לתאריכים, למה שכתוב על אי-קיום, ולסעיף הסיום. בנסיבות אחרות, כשהטיוטה הגיעה מהצד השני כנוסח קבוע שנשלח לכל לקוח, השאלה הראשונה משתנה: אילו סעיפים בו הם תנאים בחוזה אחיד, ואיזה מהם החוק כבר מחזיק בחזקת מקפח.